ורוד או כחול, נולד או נרכש?
האגף היסודי
ילדות בוורוד, ילדים בכחול - איפה זה מתחיל ואיך אפשר להגדיל את פלטת הצבעים?
המשך קריאה >>
עלון “מחוברים” של המנהל הפדגוגי מתפרסם אחת לרבעון.
מטרתו, לשלב בכתיבה קצרה וממוקדת בין ידע אינפורמטיבי לידע מהותי,
לחבר ולהוביל לעשייה משותפת בין אגפי המנהל.
בכל גיליון נקבל הצצה למדיניות משרד החינוך ולפעילויות השונות המתרחשות בתוך אגפי המינהל.
ויעשיר את הנושא מנקודות מבט נוספות כמו: עתידנות, ראיונות עם אנשים מעניינים מהתחום
ובדיקת הזירות השונות בעולם הכללי.
תהנו ותתחברו 💖
הפקת העלון – המנהל הפדגוגי
“אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָם יָמִים
הַכֹּל בָּרוּר כַּשֶּׁמֶש
זֶה אוּלַי הָיָה מִזְּמַן
אַךְ זֶה נִרְאָה כְּמוֹ אֶמֶשׁ.
הַשִּׁירִים הַמִּשְׂחָקִים
שֶׁשַּׁרְתִּי וְשִׂחַקְתִּי
הֵם אִתִּי בְּתוֹךְ תּוֹכִי
אוֹתָם עוֹד לֹא שָׁכַחְתִּי..”
עוזי חיטמן כותב ושר על הגעגוע לחוויות ילדות מגן הילדים.
אותן חוויות “על זמניות” מלוות אותו ונוכחות בתהליכי חייו השונים: “זֶה אוּלַי הָיָה מִזְּמַן אַךְ זֶה נִרְאָה כְּמוֹ אֶמֶשׁ”.
כמו עוזי חיטמן, גם אמנים רבים וטובים כתבו וסיפרו על אינספור חוויות ילדות שחלקם נדמה כי נשכחו מהתודעה
עד שתפסו את מקומן בקדמת הבמה בשנותיהם הבוגרות,לדוג’: יהודה אטלס/ “והילד הזה הוא אני”, אהוד מנור ומתי כספי/ “ימי בנימינה”,
ג’ון לנון/ Let it be.. ועוד.
המשך קריאה >>
העברת מעונות היום ממשרד הכלכלה למשרד החינוך, מהווה ציון דרך משמעותי בישראל ויוצרת בפעם הראשונה ישות שלטונית אחת, האחראית על כלל הילדים בגיל הרך. מעבר זה מהווה הזדמנות יוצאת דופן ללקיחת אחריות מקיפה של המדינה על הילדים בגיל הרך, ולבניית יסודות שיאפשרו את מימוש החזון של מערכת חינוך איכותית, רחבה ונגישה לכל, כבר מגיל הינקות. מעבר מעונות היום למשרד החינוך מביא עמו שינוי תפיסה ניהולית ופדגוגית, הרואה את הרצף החינוכי החל מלידה ועד גיל 18 ומבטיחה התפתחות מיטבית של כלל הילדים.
למה זה חשוב? –זה קריטי!
לשנים הראשונות יש השפעה גדולה על יכולת הילד להצליח בעתיד –זה כדאי!
השקעה בגיל הרך נושאת החזר כלכלי גבוה לילד, למשפחתו ולחברה –זה צודק!
השקעה בגיל הרך הוכחה כתורמת לצמצום פערים בשכבות מוחלשות ומקדמת יעדים של שוויון מסגרות לגיל הרך:
כל זאת במטרה לתת מענה מפוקח ואיכותי בחינוך לגילאי לידה ועד 3, לשפר את איכות ההון האנושי וליצור סטנדרטיזציה בהון האנושי המטפל בגילאי לידה ועד שלוש. בנוסף, לפתח ולהתאים תשתיות פיזיות תומכות בפריסה ארצית.
אנחנו, במשרד החינוך, הרחבנו מטרות אלה וקבענו מטרות נוספות:
פעוטות-תמונת העתיד – הפעוטות יהנו מתחושת חום, שייכות, מוגנות ויחס אישי, מגירויים וחוויות מפתחות ומעצבות בהתאם לשלבי התפתחותם, ירגישו בטוחים ובנוח במרחב הפיזי סביבתי של המעון המותאם לגילם ולצרכיהם, יחוו את המעבר בין הבית למעון כחלק מהרצף החינוכי, באופן נינוח כהמשך ישיר לחוויה הביתית החמה והמגוננת
הצוות החינוכי- תמונת העתיד – יהיו מומחים לחינוך-טיפול בגיל הרך ויפעלו במקצועיות ובמסירות מתוך תפיסה שמכלול האיכויות של המעון והסגל משפיעים על התפתחותו של הילד וסיכויי הצלחתו בעתיד, יחושו סיפוק, שייכות, יציבות, אופק קידום וערך עצמי גבוה, ירכשו הכשרה מתאימה ויקבלו הדרכה מקצועית הולמת, יאתרו ויזהו באופן יעיל ילדים הנמצאים במצבי סיכון, קשיים בתפקיד ההורי ועיכוב בהתפתחות פעוטות
ההורים – ידעו כי.. – ילדם נמצא במעון המספק מענה מיטבי להתפתחותו השכלית והגופנית, לצרכיו החינוכיים, החברתיים, הפיזיים והרגשיים, המעון נמצא בנגישות נוחה למקום המגורים ומספק מענה מתאים ללוח הזמנים ולצרכי המשפחה (מצב סוציו אקונומי, שיוך מגזרי, צרכים מיוחדים וכו’), איכות חינוך הטיפול במעון מאפשרת לילדם למצות את הפוטנציאל שבו ולמקסם את האפשרות למוביליות חברתית כבוגר בחברה הישראלית