שקוף שיש פה בעיה
שירות פסיכולוגי יעוצי
היעדרות בלתי מוסברת מבית הספר עלולה להעיד על מגוון מצוקות. את התלמידים הנושרים צריך לחפש, לאתר ולנקות פעולות מסייעות.
המשך קריאה >>
מגזין “מחוברים” מחדש את עלון המנהל הפדגוגי תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות.
מטרתו, לשלב בכתיבה קצרה וממוקדת בין ידע אינפורמטיבי לידע מהותי, לחבר ולהוביל לעשייה משותפת בין אגפי המנהל.
בכל גיליון נקבל הצצה למדיניות אותה מוביל המנהל הפדגוגי ולפעילויות השונות המתרחשות בתוך היחידות.
הגיליון יעשיר את הנושא מנקודות מבט נוספות כמו: עתידנות, ראיונות עם אנשים מעניינים מהתחום ובדיקת הזירות השונות בעולם הכללי.
תהנו ותתחברו 💖
הפקת העלון – המנהל הפדגוגי
“שׁוּמְדָּבָר לֹא מַפְחִיד עוֹד בַּחֲנָיָה אַחֲרוֹנָה,
רַק מוּעָקָה רַכָּה שֶׁל עֶרֶב שֶׁפָּנָה,
צְלָלִית שֶׁל אִישׁ מַבִּיט בְּעֵינַיִם לַחוֹת
אֵיךְ נִדְלָקִים בַּחוֹל נֵרוֹת הַלַּיְלָה” / נתן יונתן
כשקוראים לראשונה את מילותיו של נתן יונתן, מתעוררת תחושת בדידות ואי נוחות. בקריאה חוזרת, ניתן כבר לחוש כמעה את תחושת התקווה “נדלקים בחול נרות הלילה”, מילים המלמדות אותנו כי גם מהמקום בו המועקה שלטת, האור יכול לפרוץ ו”להאיר את העולם” כדבריו של הרב קוק.
ילדים ונוער, הם לב העם ועתיד המדינה. לא בכדי, חוק חינוך חובה זהו אחד החוקים הראשונים שנחקקו בכנסת הראשונה, והראשון בחוקי החינוך במדינה.
החוק מהווה את זכות היסוד הבסיסית הבאה להגן על הילדים והנוער ולאפשר לכל אחד ואחת לקבל הזדמנות שווה לרכישת מיומנויות, השכלה ולמוגנות, על מנת שיוכלו לפתח חיים נורמטיביים המאפשרים בחירה,הצלחה בעתיד, באקדמיה ובשוק העבודה.
אחת ממטרות העל של משרד החינוך בכלל ושל המנהל הפדגוגי בפרט הוא [1]קידום שיוויון הזדמנויות באמצעות צמצום הקשר בין תנאי החיים שהילד נולד אליהם לבין אופק אפשרויותיו והכנתו לחיים בוגרים ומשגשגים בתנאים משתנים.
בעלון זה מוצגת “טעימה” מפעילות אגפי המנהל הפדגוגי בכלל ואגף ילדים ונוער בסיכון בפרט, לחיזוק וקידום המטרות למען לילדי ישראל המוגדרים בסיכון,
תוך אמונה כי “ילדים הולכים למקום שבו יש התרגשות, ונשארים במקום בו יש אהבה”/ זיג זיגלר
[1] https://meyda.education.gov.il/files/Planning/dmuthabogermismach.pdf
אגף א’ לחינוך ילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך מעניק שירותים ל– 300,000 ילדים ונוער שאותרו על רצף הסיכון, עבודת האגף מתמקדת בשתי אוכלוסיות מרכזיות:
נושר גלוי- תלמיד בגיל חינוך חובה, שאינו לומד במוסד חינוכי בפיקוח המדינה.
משרד החינוך מודד נשירה גלויה ע”פ מודל נשירה שנתית, לפיו משווים את מצבת התלמידים של שנה קודמת לשנה העוקבת. מספר התלמידים שאינם נמצאים בשנה העוקבת ואינם משובצים במוסד המפוקח ע”י המדינה נספרים כנושרים.
נושר סמוי – תלמיד הרשום ומשובץ במוסד חינוך, אך נעדר משבעה ימי לימודים רצופים או נעדר היעדרות מצטברת שאינה רצופה למשך 14 ימים ללא סיבה מוצדקת, או תלמיד המאופיין ב: שוטטות בשטח המוסד החינוכי או מחוצה לו בשעות הלימודים, נוכחות פיזית בכיתת הלימוד אך ללא תפקוד לימודי, קושי למלא אחר חוקי מוסד החינוך, קשיי הסתגלות וקשיים התנהגותיים, מעורבות נמוכה בלימודים ובפעילויות אחרות בבית הספר.
*בימים אלה נבנה כלי לניטור תלמידים בנשירה סמויה בשיתוף עם מנהל תקשוב והמחוז ההתיישבותי.
“אדם לא יכול לחשוב טוב, לאהוב טוב ולישון טוב אלא אם כן סעד טוב” (וירג’יניה וולף)
מדינת ישראל עמלה על יצירת תשתית המבוססת על חברה שוויונית, מתקדמת ומובילה. החינוך של ילדי ישראל הוא אחד האתגרים החשובים למדינה. משרד החינוך, רואה עצמו שותף פעיל באחריות לגורלה ועתידה של מדינת ישראל ולכלל החברה ומכיר בכוחה של מערכת החינוך, ככלי למובילות חברתית ובין לאומית.
ממדי תופעת הנשירה והשלכותיה נוגעים לחברה כולה ותוצאותיה ניכרות בכלכלת המדינה, בתעסוקה, באבטלה, בעוני ובהתנהגויות סיכון, כגון: עבריינות ושימוש בסמים. תוצאות אלה משפיעות על עתיד החברה והמדינה. לפיכך, אגף א’ לחינוך ילדים ונוער בסיכון במשרד החינוך רואה במניעת נשירה יעד מרכזי. ההבנה כי נשירה סמויה היא ניבוי של נשירה גלויה, הביאה לבניית פיילוט בשיתוף המחוז ההתיישבותי ומנהל תקשוב לפיתוח כלי דיגיטלי לניטור נושרים סמויים שמטרתו איתור תלמידים בתפקוד נמוך בשלושה תחומים: התנהגות, ביקור סדיר ולמידה. זהו הכלי החלוצי הראשון במשרד החינוך שתוקף ע”י המדענית הראשית ונמצא בתהליכי אישור סופיים. מערכת דיגיטלית שתנטר, תשקף ותטפל בנושרים הסמויים וע”י טיפול מוקדם תימנע נשירה גלויה.