שיעור הנשירה של ילדים צעירים ממערכת החינוך בישראל הוא מהנמוכים בעולם. נשירה סמויה לעומת זאת קיימת והמענה לאתגר זה מתקיים באמצעות מיצוב בית הספר כמקום המגבש ומחזק את כוחות ההתמודדות של התלמיד והמעניק לו ארגז כלים עשיר ורחב.

ביסוס הכוחות הללו יכול להעשות באמצעות נקודת המבט הסלוטוגנטית המתמקדת בקידום הבריאות החינוכית בהסתכלות הוליסטית ומתייחסת לחוויה של אדם שלם – בעל גוף, מחשבה, רגש וחיים חברתיים.

על פי אנטנובסקי (1992), בבסיס הסלוטוגניות נמצאת תחושת קוהרנטיות המסייעת בתפיסה כללית של העולם, כמשמעותי, כמובן וכבר ניהול ומייצגת את המוטיבציות ואת המשאבים הפנימיים והחיצוניים של אדם להתמודד עם לחצים במהלך חייו.

הקוהרנטיות היא גורם חשוב באופן שבו יתפוס אדם ויפרש מצבים שונים במהלך החיים והיא מתפתחת בעקבות ניסיונו האישי של הפרט וממשיכה להתפתח לכל אורך חייו.  אדם או קבוצה המאופיינים בתחושת קוהרנטיות חזקה, בעודם מול גורם לחץ, יהיו בעלי מוטיבציה להתמודד, יאמינו שהאתגר מובן ושעומדים לרשותם משאבים להתמודדות.