“אֲנִי זוֹכֵר אוֹתָם יָמִים
הַכֹּל בָּרוּר כַּשֶּׁמֶש
זֶה אוּלַי הָיָה מִזְּמַן
אַךְ זֶה נִרְאָה כְּמוֹ אֶמֶשׁ.
הַשִּׁירִים הַמִּשְׂחָקִים
שֶׁשַּׁרְתִּי וְשִׂחַקְתִּי
הֵם אִתִּי בְּתוֹךְ תּוֹכִי
אוֹתָם עוֹד לֹא שָׁכַחְתִּי..”

עוזי חיטמן כותב ושר על הגעגוע לחוויות ילדות מגן הילדים. אותן חוויות “על זמניות” מלוות אותו ונוכחות בתהליכי חייו השונים: “זֶה אוּלַי הָיָה מִזְּמַן אַךְ זֶה נִרְאָה כְּמוֹ אֶמֶשׁ”.
כמו עוזי חיטמן, גם אמנים רבים וטובים כתבו וסיפרו על אינספור חוויות ילדות שחלקם נדמה כי נשכחו מהתודעה עד שתפסו את מקומן בקדמת הבמה בשנותיהם הבוגרות, לדוג’: יהודה אטלס/ “והילד הזה הוא אני”, אהוד מנור ומתי כספי/ “ימי בנימינה”, ג’ון לנון/ Let it be.. ועוד. אנחנו, כבר מזמן לא ילדים. האם חיינו הבוגרים עוצבו בהשראת חוויות הילדות שלנו? שאול טשרניחובסקי כתב כי “הָאָדָם אֵינוֹ אֶלָּא תַּבְנִית נוֹף־מוֹלַדְתּוֹ”. מבלי לחקור זאת אמפירית, ממשפט זה עולה כי ע”פ טשרניחובסקי חיינו הבוגרים עוצבו במידה רבה מהסביבה בה גדלנו. טביעת האצבע שהותירה בנו רושם בילדותנו, ההתנסויות שעיצבו אותנו לכדי אדם בוגר והתורשה אותה ירשנו מהורינו מהווים עבורנו את תבנית חיינו הבוגרים. חוויות ילדותנו עיצבו במידה רבה את הפרשנות ואת התגובה שלנו למצבים ולאירועים שונים בבגרותנו. את החוויות עצמן, טוען ד”ר אילן טל, לא בהכרח נזכור, אך נושפע מאוד מתגובתם של המבוגרים המחנכים שנכחו באותה עת סביבנו. ההסבר והתייחסות לעולמנו הרגשי באותה עת, יסבו לנו תחושה של כבוד וביטחון. לעומת זאת, התעלמות, העלבה והשפלה יציירו את עולמנו הבוגר בצבעים אחרים לחלוטין אשר ישפיעו על התייחסותנו ובחירותנו בגיל הבוגר[1]. כך למשל, במחקר שנעשה עבור אוניברסיטת הרווארד בנושא ההתפתחות האנושית, נמצא כי הבסיס לבגרות יציבה ומוצלחת הכוללת אסרטיביות, יוזמה ועצמאות, מותנית, פעמים רבות, באווירת אהבה ואמון בסיסי בגילאי הילדות[2] כמו כן יצירת חברויות, ביטוי רגשות, תחושת ביטחון והתמודדות עם אתגרים, נלמדים, במידה רבה, דרך מערכות יחסים אוהבות ומספקות כבר מגיל הלידה[3]. עליהם אמונים, בראש ובראשונה, ההורים שהם הבסיס הראשוני לקשר של התינוק עם העולם. כמעט באותו המקום עומדים גם המבוגרים המחנכים המשמעותיים בחיי הילד: מטפלות, גננות, סייעות וזאת בשילוב התכונות והנטיות המולדות[4]
אגף הגיל הרך במינהל הפדגוגי קיבל על עצמו את הפיקוח וחינוך ילדים החל מלידה ועד לגיל שש במהלך היסטורי וחסר תקדים הכולל הכשרה מותאמת והתמקצעות צוותי החינוך, כתיבה ועדכון תכנית התפתחותית מותאמת לכל שלבי הגיל ומתן מענה הולם וראוי לפעוטות תוך שמירה על רווחתם למען התפתחותם המיטבית הן מבחינה רגשית והן מבחינה קוגנטיבית, מוטורית ושפתית של הפעוטות.

[1]https://www.youtube.com/watch?v=aDqFmbQUAbQ
2] https://forbes.co.il/%D7%9E%D7%91%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%A9%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A4%D7%9F-%D7%91/
[3] https://www.zerotothree.org/early-development/social-and-emotional-development
[4] https://employment.molsa.gov.il/Employment/ManpowerTraining/MeaCatalogue/bookspdf/174465.pdf